תעסוקת אסירים בראי החוק- נוסח מתוקן

תעסוקת  אסירים בראי החוק

עבודות פרך או שיקום חברתי
עו"ד נוח לירן, יועמ"ש תעסוקה שב"ס

        

      מבוא-

  • 1. כמעט משחר ההיסטוריה קיים היה קשר בין ענישה מכל הסוגים, ובין עבודת אסירים, הן כניצול זמנו "החופשי" של האסיר, והן כענישה עצמה בדמות מה שנקרא "עבודות פרך".
    כחלק מהתקדמות, פיתוח והתעצמות הדמוקרטיה במס' רב של מדינות, נעלם באותן מדינות השימוש ב"עבודת פרך" ונעשה תהליך התעצמות בדמות זכויות האדם, וכחלק ממנו זכויות לאסיר.
    עבודות ומחקרים רבים נכתבו על הקשר בין עבודה/תעסוקה של אדם לבין מרכיבים שונים בנפשו ובאישיותו של אדם בכלל, ועל מרכיבי אישיותו של אסיר בעת רצוי מאסרו, בפרט. זאת ועוד , הם גם מצאו כי לתפקוד התעסוקתי של האסיר יש גם מימד מנבא, לפחות חלקית, לגבי הצלחת שיקומו של האסיר כאזרח נורמטיבי ואי חזרתו לעולם הפשע ובית הכלא.
    ברבות ממדינות העולם המערביות אומץ המודל הרואה בתעסוקה כחלק משיקום האסיר, תוך קיום מפעלי תעסוקה יצרנית פעילה, ובמודל פעילות מסחרית או כמעט מסחרית.

המודל המשפטי-

 

2.     בישראל אומץ מיד המודל התעסוקתי המשקם, תוך שנקבעו בחוק הוראות המשלבות את תעסוקת האסירים כחלק מהתפקוד השוטף של בתי הכלא.

 

ההוראה הבסיסית נקבעה בסע' 48 לחוק העונשין שקבעה את חובת התעסוקה של האסיר כחלק מנורמות המשמעת של האסיר בעת ריצוי מאסרו, ואת חובת האסיר למלא אחר הוראה זו. אולם אין בהוראה זו כל הגדרה מהי התעסוקה, מה                      משכה, ומה הסטאטוס של האסיר המועסק, נושאים שכמובן קוראים להשלמה.

 

למול חוסרים אלה ומתוך הבחנה כי אין מדובר בענישה, קבע המחוקק הוראה הקוראת לחקיקת תקנות, מכוח פקודת בתי הסוהר, שיעסקו בשכר (תגמול) שישולם לאסיר  המועסק, וכן בתנאי התעסוקה מחוץ לשטח בית הסוהר.

 

הוראות נוספות עניינם תנאים לשחרור האסיר מחובת עבודתו, וכן הסדרת האפשרות  והתנאים להעסקת אסיר בידי גורמים חוץ ממשלתיים.

 

3.     ואכן נחקקו מס'  הוראות חוק ותקנות המסדירות את תעסוקת אסירים במסגרת פקודת בתי הסוהר, שהינו החוק המסדיר את כלל הענינים הקשורים  לפעילות הארגונית של שירות בתי הסוהר כארגון הכליאה הלאומי. בין היתר הוראה המפנה להסדר סעיף 48 לחוק העונשין כמפורט בסעיף 2 לעיל, והוראת סע' 25 שקובעת כי תעסוקת אסירים הינה תחת פיקוחו של מנהל בית הסוהר, ולמעשה חוזרת על הקביעה כי תעסוקת אסירים הינה חלק "משיגרת" בית הסוהר.

4.     כן נחקקו תקנות בחקיקת משנה וגם עניינן הסדרת נושאים הקשורים לתעסוקת אסירים.

תקנה 13 - קובעת מסגרת שעות תוך אימוץ ההסדר שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה.

תקנה 14 - קובעת כי הפניית אסירים לסוגי תעסוקה תעשה עפ"י ובהתאם להמלצה רפואית בלבד.

                                       

תקנה 15 - קובעת כי  " עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו". התקנה מהווה "אבן הראשה" לכל מפעל תעסוקת אסירים מאחר והיא מטווה את מטרת המפעל כולו.  ראוי היה לה לנורמה זו, שתמצא את מקומה בהוראת חוק יסודית הממסדת את     תעסוקת האסירים ונותנת לו את הבסיס החוקי הראוי.

תקנה 16 - קובעת כי האסיר יקבל תגמול בעד ביצוע התעסוקה אליה הופנה.  הגורם המוסמך לקביעת גובה התגמול וצורתו הינו נציב שב"ס.
חשיבות התקנה היא במסקנה העולה ממנה כי, למעשה אין תחולה למרבית חוקי העבודה ואין מתקיימים יחסי עובד מעביד בין שב"ס לאסירים המופנים לתעסוקה במסגרתו. קביעות אלו אושררו ע"י בית המשפט העליון שאימץ את המודל המשפטי שהוצג לעיל, כפי שיפורט בהמשך.

תקנה 17- עושה הבחנה בין אסירים שנשפטו בגין עבירות פליליות לבין עצורים ואסירים אזרחיים וחשיבותה בהבחנה כי תעסוקת אסירים נעשית אך ורק על בסיס הוראת חוק מפורשת המתירה העסקת אסירים בעת ריצוי מאסרם כחובה. זאת להבדיל מסוגים אחרים של כלואים, הנמצאים  במשמורת, אך העסקתם הינה פרי של רצון והסכמה.

תקנות 52-54, עוסקות בהסדרת ואפשור של תעסוקת אסירים מחוץ למתקני שב"ס, ובמפעלים אזרחיים וכחלק משיקום ושילוב האסיר בסמוך למועד שחרורו. הסדר זה עוסק בתהליך, באישורים ובפיקוח המאפשר תעסוקה זו.

קו פרשת המים הלכת שדות-

5.   בשלהי שנות ה-90 עתרו מס' אסירים לבג"צ ובמסגרת עתירתן בקשו מבית המשפט סעד      שיצווה על שב"ס לשלם לכל אחד מהם תגמול בגין עבודתו בגובה שכר מינימום כפי                       שנקבע בחוק שכר מינימום.

לצורך הדיון המשפטי פרס שב"ס בפני ביהמ"ש את כלל ההסדרים וניהול מפעל התעסוקה בשב"ס, תוך הגנה על עמדתו העקרונית כי, אסיר אינו "עובד" כלשון החוק, וכי אין תחולה ליחסי עובד מעביד על כל המשמעות המשפטית של קביעה זו וכי התעסוקה משמשת מכשיר לשיקום האסיר, בין השאר, באמצעות מערך מפורט של תגמולים שמקבל האסיר בעד התעסוקה.

בפסק דין מקיף ומפורט, הלכת שדות, קבל בג"צ את כלל עמדת שב"ס, דחה את העתירות ולמעשה אשרר את התפיסה, ההסדרים, ועקרונות הפעולה על פיהן מפעיל שב"ס את מפעל התעסוקה.

במסגרת פסה"ד הכולל, קבע ביהמ"ש קביעות הנוגעות למס' סוגיות נוספות:

בהיבט הראשון - מצא בג"צ לנכון להמליץ כי יערך הסדר חקיקתי כולל של כל הנורמות המשפטיות הנצרכות להפעלת מפעל התעסוקה, וטוב היה, כך המליץ כי, עניינים אלו יוסדרו בחקיקה ראשית ומעודכנת. ענין זה יורחב בהמשך.

בהיבט השני - ולמרות דחיית העתירות, מצא לנכון בית במשפט, לקבוע תבנית לשיקול הדעת והפעלת הסמכות המוקנית בחוק לנציב, בנושא קביעת שיעורי התגמול. ביהמ"ש  נתן בהרחבה רשימה לא סגורה של שיקולים שיש להביא בחשבון, בעת מתן ההחלטה המנהלית הקובעת את שיעור התגמול המשולם לאסירים עפ"י סוגי התעסוקה.

בכל האמור לעיל, אין פירושו כי מדובר באקס טריטוריה משפטית בנושא תעסוקה, אלא שתחום תעסוקת אסירים, למרות הדמיון לשוק העובדים במשק, נותק משפטית ומושגית. ולמרות כך במקום המתאים לכך, ולדוגמא, שב"ס מחיל את כל החקיקה בתחום הבטיחות, אמצעי הבטיחות וההגנה על חייו ובריאותו של האסיר המועסק, בדיוק כפי שחוקים אלה מוחלים על עובדים בישראל.  









ישום המודל המשפטי- סוגי התעסוקה בשב"ס-

6.  כאמור המודל התעסוקתי המופעל בשב"ס שם למול עיניו את שיקומו האישי והתעסוקתי של האסיר הנמצא במשמורת. לפיכך ולהגשמת מטרה זו חולקה התעסוקה לשתי תת קבוצות הבנויות אנכית ושיכבתית.

 

שת"מ -  תת הקבוצה הראשונה והבסיסית , קבוצת התעסוקות התחזוקתיות.( "שת"מ"-  שירותים, תחזוקה, מטבחים).

קבוצה זו דומה במהותה לתורניות התחזוקה המבוצעות על ידי חיילים במקום שירותם, ומטרתם לשרת ולתחזק את מהמתקן ומקום השהייה המיידי של האסיר.             לתעסוקה זו יש מרכיב התנהגותי מדיד, והקשור לתהליך ההשלמה, ההשתלבות והנורמטיביות של האסיר במשמורת וקבלת המסגרת המשמעתית בה הוא נמצא. לפיכך בתקופה הראשונה המתאפשרת, מצוות האסיר לתעסוקת התחזוקה בסביבת שהייתו המידית.     

תת קבוצה זו כולל מס' סוגי תעסוקה  המציגים  מדרג והתקדמות, מאחר ויש בהם צורך גם בהתמחות וגם בהתמקצעות. ראשית שירותים ונקיונות, לאחר מכן עבודות מטבח בתחומיו השונים ולבסוף לעבודות הדורשות מקצוענות כגון שרברבות, שיפוצים וגננות.

תעסוקה יצרנית-

תעסוקה זו הינה בשלב הגבוה של תהליך השיקום התפקודי של האסיר.  בתחום זה מהווה התעסוקה,  תחום התמחות שיש בו לא רק מימד תעסוקתי אלא גם מימד הכשרתי מקצועי, המביא את האסיר לרכישת יכולות מקצועיות, טכנולוגיות, כאלה שמרבית האסירים לא נחשפו להם.

לצורך קיום תעסוקה זו בחר שב"ס מספר תחומים הניתנים לביצוע והפעלה תוך שמירה קפדנית על הביטחון והנהלים המופעלים בבתי הסוהר. התחומים שנבחרו, תחומי העץ, המתכת, הדפוס, הקרטונג' והטקסטיל. יודגש כי אין המדובר ברשימה סגורה, וניתן לצרף תחומים נוספים, אך זאת בכפוף לעמידתם בדרישות הביטחון והבטיחות הקפדניים שעל פיהם פועל שב"ס.

במסגרת זו קיימת חלוקה תפעולית בין תהליכי יצור בהפעלה בלעדית של שב"ס, ותהליכי יצור המופעלים ו/או יזומים ע"י יזמים אזרחיים המתקשרים עם שב"ס לצורך זה. כל הפעילות היצרנית הינה כלכלית באופן שהמוצר הסופי נמכר כנגד תשלום לרוכש חיצוני.

 

7.    מפעלי שב"ס-

             המודל שמפעיל שב"ס הינו תהליך יצרני מלא. ביסודו מערך הנדסה תכנוני, במרכזו מפעל   תעשיתי יצרני המנוהל במלואו ע"י שב"ס באמצעות בעלי מקצוע שהינם סוהרים,             המפעילים, מנחים ומדריכים קבוצות אסירים המשתלבים ביצור, וסיומו במערך הרכבות    והובלות, ככול שהדבר נדרש, במקום הלקוח. כל מערך זה מלווה בצוות יצור והנדסה                     המנחה, מפקח, רוכש ומצייד את תהליך היצור בחומרי גלם ובמיכון תעשיתי.              

בתחום העץ מפעיל שב"ס תהליכי יצור של ריהוט משרדי הכוללים את  כל השלבים, החל משולחן התכנון והשרטוט וכלה  ביצור ובהרכבה במקום המזמין.

בתחום המתכת מפעיל שב"ס מסגריות העוסקות בין השאר, ביצור של ציוד ומוצרים הנדרשים להפעלת בתי הסוהר, כגון : סורגים, דלתות ביטחון, מיטות מתכת, וכו' .

8.   פעילות יזמים פרטיים כמקור לתעסוקה יצרנית

בכדי לקיים תעסוקה יצרנית רחבה ביותר שתאפשר תעסוקה למס' רב יותר של אסירים, מתקשר שב"ס עם יזמים אזרחיים. אלה מבצעים תהליכי יצור עבור עסקיהם באמצעות אסירים שמפנה לכך שב"ס.
חובה לציין כי כל תהליכי היצור נעשים בתוך כותלי בית הסוהר, ובמרכזי תעסוקה שיועדו לכך ונבנו וצוידו כמבנים המתאמים לתעשייה.

ליזם הפרטי מציע שב"ס מס' צורות פעילות והמאפשרות ליזם לבחור את צורת הפעילות הנוחה והמתאימה לצרכיו.

מפעל יזם בבית הסוהר- ליזם מוקצה שטח תפעולי במרכז היצרני שבין כותלי הכלא במסגרתו הוא מביא קו עבודה, כולל מכונות יצור.  כל תהליכי היצור מנוהלים באמצעות מנהלים מקצועיים ועובדים מיומנים המועסקים על ידי היזם. קבוצות אסירים שמופנות ליזם, עוברות הכשרות מקצועיות כדי שישלבו בתחנות העבודה השונות בהתאם לצרכי המפעל ולהפנייה של מנהלי העבודה המקצועיים לביצוע תהליכי היצור.

רמת הקשר והפיקוח של היזם על המפעל, צוות העובדים, המיכון הינו תוצאה הסכמית, והפרטים מגובשים בהסכם שנחתם בין היזם לשב"ס.

מפעלי עבודה קבלנית- חלופה העדיפה על מרבית היזמים במסגרתה היזם מעביר קווי יצור ו/או חלקם לתוך כותלי בית הסוהר, ונותן את הצד התיכנוני, תהליכי עבודה וכל שנדרש בכדי שניתן יהיה לקיים את יצור המוצרים. שב"ס מצידו נותן גיבוי מקצועי באמצעות סוהרים שהם מנהלי עבודה מקצועיים בתחום היצור מטעמו, שמנהלים ומפקחים על כל תהליכי היצור שסוכמו עד להעברת המוצר ליזם.

לא מיותר לציין כי אסירים המשולבים בפעילות היצרנית נהנים גם מהכנסות לא מבוטלות המאפשרות להם גם רווחה כלכלית ואפשרות לרכישת מוצרים בעת ריצוי מאסרם, וכן מתאפשרת תמיכה כלכלית שלהם, בבני משפחתם שמחוץ לחומות.

9.   הקשר והתרומה של השוק הפרטי לתעסוקת אסירים-

     כאמור לעיל,  מרבית הפעילות התעסוקתית של האסירים הינה באמצעות הפעילות היצרנית שמביאים היזמים הפרטיים ו/או הזמנות המתקבלות ממשרדי הממשלה וזרועותיה.

לא זאת אף זאת, הגשמת המטרה להרחיב ולהגדיל למקסימום את מעגל תעסוקת האסירים תלויה בהרחבת מעגל היזמים הפרטיים. לפיכך קיים צורך לפתח קשרים כלכליים ברורים עם יזמי השוק הפרטי, כאלה שיפתחו פעילות יצרנית רחבה שתדרוש ותהווה מעגל רחב, הולך וגדל של תעסוקה לאסירים.

כמאמר הפתגם "אין טוב בלי רע", נוצרת משוואה כלכלית ולפיה מעגל תעסוקת אסירים בשב"ס, קשור באופן מוחלט לברומטר הפעילות הכלכלית במשק. תהליכים של מיתון כלכלי במשק מצד אחד, ופעילות כלכלית מרחיבה וצומחת, מצד שני, משפיעים ישירות על "מס' המשרות" ששב"ס יכול להציע לאסירים בתעסוקה.

10. מערך התעסוקה - צורת הקשר ושילוב היזם הפרטי בתעסוקת אסירים-  

בכדי להפעיל בצורה מתוכננת ויעילה את מערך תעסוקת האסירים ולצורך הפעילות עם יזמים הפרטיים, מפעיל שב"ס מערכת פעילות שיווקית ומשפטית, בדומה לפעילות כלכלית אזרחית, הפועלת בשוק הפרטי.

לאחר יצירת קשר עם אנשי השיווק, היזם בוחר את האופציה המתאימה לו מכלל האופציות המוצגות בפניו.

הפעילות המוסכמת והפרטים הטכניים מתגבשים לכלל הסכם משפטי שבסופו של תהליך נחתם הן ע"י היזם והן ע"י שב"ס באמצעות מורשי החתימה עפ"י חוק.  

לאחר חתימת ההסכם עובר היזם לצעדים הפיזיים של ארגון המיקום ותהליכי העבודה, שבסופם מועברת התוצרת הנדרשת אל מחוץ לחומות הכלא ליעדי היזם.

כלל הפעילות הנ"ל מתרכזת בגוף יחודי לפעילות זו בשב"ס והוא - מערך התעסוקה.
 גוף זה בפיקוד ובהנחיית ר' מערך תעסוקה, מפעיל מס' מחלקות המיועדות לתת מענה יחודי לכלל הפעילויות שתוארו עד כאן.

את הקשר ליזמים מפעילים קבוצת אנשי שווק המייצרים את הקשר עם היזמים ומלווים אותו במהלך התקיימותו. קבוצה זו   מטפלת גם במערך הזמנות היצור המופעלות ע"י שב"ס במפעליו.

הואיל וכלל הפעילות בתעסוקת אסירים מיוסדת כלכלית על העברות כספיות בתמורה למוצרים ובתשלום תגמולים לאסירים בכל  הנושאים התעסוקתיים, נמצא צורך להפעיל מחלקה העוסקת בכלל הפעילות הכספית, הן הכנסות והן הוצאות, בצורה מקצועית ועפ"י כללי חשבונאות מקובלים.

מחלקה נוספת וחשובה הינה מחלקת הייצור המלווה את כלל תהליכי הייצור במפעלי שב"ס, כולל מיכון, חידושו, תחזוקתו וכל מה שכרוך.

לכל הנ"ל נלווה יעוץ משפטי צמוד המטפל בכל הארגון, הסידור והמעקב של כל ההתקשרויות החוזיות עם היזמים הפרטיים, כמו גם בכל הליכי הרכש של מיכון ואחזקה, כפי שמתחייב בחוק.

11. סיכום-   

     שב"ס באמצעות מערך התעסוקה עושה לתפעול אחד מכלי השיקום העיקריים המופעלים בבתי הסוהר בישראל, ובמטרה להביא לניצול מושכל של תקופת המאסר לשיקום אישי ומקצועי של האסיר שבסופו חזרה לקהילה כאזרח נורמטיבי.

השימוש בתעסוקה לניצול זמנו היומי של האסיר באמצעות ביצוע עבודות שונות נעשה ראשית וחשוב, על בסיס הוראות חוק ושנית תוך הנפת דגל השיקום והטיפול באסיר לאורך ולרוחב הפעילות.

ונקודה לעתיד-כאמור לעיל ומאחר ונקודת הבסיס והמוצא לתעסוקת אסירים הינה הוראות חוק, נמצא צורך לריווזיה כוללת בחקיקה הקיימת, כזו הנותנת רוחב, עומק וצורה נורמטיבית של כללי הפעילות. צורך כך מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק מקיפה הכוללת את כלל הנורמות המפעילות את מערך תעסוקת האסירים בשב"ס, במתכונת ההסדרים שהוצגו לעיל.

 
מכל הנ"ל ברור כי תעסוקת אסירים בישראל איננה בכל צורה "עבודת פרך" או ענישה בכלל, אלא כלי טיפולי שיקומי, המפותח כולו לרווחת האסיר ולשיקומו.

 

 

 

 

 

 

 

הדפסה שלח לחבר